שנה שלמה של אירועי סייבר בישראל: מבט-על
מעל 500 אירועי סייבר תועדו בשנת התשפ"ו בהקשר הישראלי, נתון שממחיש את עוצמת הפעילות העוינת מול ארגונים, תשתיות ומוסדות בישראל. כאשר מסתכלים על נפח כזה של אירועים לאורך שנה בודדת, התמונה שמתקבלת אינה אקראית: מדובר בנוף איומים מובנה, עם דפוסים חוזרים ועם ממשקי תקיפה ברורים.
מה מאפיין את נוף האיומים של התשפ"ו?
מניסיון R.A.S Group בעבודה עם ארגונים מגוונים, אנו רואים שלושה דפוסים מרכזיים שחזרו על עצמם לאורך השנה:
- תקיפות ממוקדות על שרשרת האספקה: תוקפים העדיפו לפגוע בספקי שירות ותוכנה כנקודת כניסה לארגונים גדולים, במקום לתקוף ישירות.
- מתקפות כופר על גופים קריטיים: בתי חולים, רשויות מקומיות וחברות לוגיסטיקה המשיכו להיות יעדים מועדפים בשל יכולת הסחטנות הגבוהה.
- מבצעי השפעה ודלף מידע: פרסום מידע גנוב לצרכי תדמיתיים ופוליטיים הפך לכלי תקיפה עצמאי, גם כשהנזק התפעולי מוגבל.
ארכיון אירועים כלי ניתוח אסטרטגי
האפשרות לבחון ארכיון מתועד של אירועי סייבר לאורך שנה שלמה היא בעלת ערך רב מעבר לסקרנות. ארגונים שמנתחים את המגמות לאורך זמן מסוגלים לאתר את הווקטורים שבהם הם חשופים, לבחון האם הם מופיעים בפרופיל יעדים דומה לנפגעים, ולכוון את ההשקעה בהגנה בהתאם לסיכון האמיתי ולא לתחושת בטן.
מדוע תיעוד שיטתי חשוב לארגונים?
בעולם שבו מחזורי התקיפה מתקצרים ושחקני האיום מפתחים יכולות מהר יותר מאי פעם, היכולת לצפות בתמונה הכוללת ולא רק להגיב לאירוע הבא היא יתרון תחרותי של ממש. מסגרת עבודה שמשלבת מעקב אחר מגמות עם מערכת ניהול אירועים פנים-ארגונית מאפשרת לצוותי אבטחה לעבור ממצב ריאקטיבי למצב פרואקטיבי.
מה ארגונים חייבים לקחת מהשנה שעברה
אנו ממליצים לכל ארגון לבצע, בפתיחת שנת עבודה חדשה, שלושה צעדים מינימליים:
- סקירה של אירועי הסייבר הרלוונטיים לענף שלהם מהשנה האחרונה, עם מיפוי ווקטורי הכניסה הנפוצים.
- בחינה מחודשת של הגדרות ההרשאות, ניהול הגישה ותהליכי ה-Incident Response הקיימים.
- הגדרת תוכנית המשכיות עסקית שמתייחסת לתרחיש של דלף מידע ולא רק לתרחיש של השבתה טכנית.
שנת התשפ"ו מלמדת שהאיום אינו היפותטי ואינו רחוק. ארגונים שיבחרו לנתח את הנתונים הקיימים בצורה מסודרת, במקום להסתמך על תחושות ועל כלים גנריים, יהיו במצב טוב יותר להתמודד עם מה שצפוי בשנה הבאה.